באמת לא קל להיות ילד בירושלים, אבל אולי עוד יותר קשה להיות הורה לילד שקם בבוקר בהתלהבות לא אופיינית- ותוך כדי שירת "מודה אני" בכל הסלון- טס לחלון- ונעצר בחקירת בלמים עם שרשראות למניעת החלקה, רק כדי לגלות עוד יום אפור של חורף ושלמרות כל הדיבורים וההכנות- ירושלים לא הפכה לאתר החרמון.

עכשיו לך תסביר לילד שרצה לשחק בשלג שירושלים יפה בכל יום, גם כשהיא לא לבנה, ושלפי טבלאות השירות המטאורולוגי ירושלים במקום הראשון בכמות הגשמים שירדו בסערה הנוכחית- ותגיד אתה ילד חכם שלי, מה אנחנו צריכים יותר-מים, שאפשר לשתות ולשמור בעזרתם על הניקיון ולבשל מרק- או שלג שיפה לשעה ואח"כ הופך שחור ומלוכלך וקשה להיפטר ממנו? אבל לך דבר בהיגיון עם ילד שכל מה שהוא רצה זה קצת שינוי בחיים, וגם את ההזדמנות להראות לאבא ולאמא שאולי הם יותר חכמים ממנו, אבל הוא הרבה יותר מהיר ויכול להעיף לעבר כל אחד מהם כדור-שלג שעשוי להפוך את העין שרואה לבן לפנס שחור.

בבוקר שאחרי לילה בו היה אמור לרדת שלג בירושלים – אך בסוף מה שירד לך על שמשת הרכב דומה יותר לשכבת הקרח הדקה בפריזר- סביר להניח ששומעים הרבה תירוצי חזאים שמדגישים שוב ושוב שזו רק תחזית ולא נבואה, שהיה מצב לשלג מבחינת הטמפרטורות הנמוכות אבל לא היו מספיק משקעים (כשהילד שלך חולם להשקיע אותך בשלג ואתה חושב שזה לא כל-כך נורא בעצם שהשלג החליט לא להיתפס) ואיש – ציבור בעל חוש הומור נדיר כמו ראש עירית ירושלים ניר ברקת כותב לתלמידי ירושלים המאוכזבים בדיחה מקורית כמו: "מצטערים, אבל כנראה שהשלג נבהל מההיערכות שלנו"- והתושב המאוכזב לא יודע אם לצחוק או לבכות.

השלג שנשאר (צילום: אריאל שרפר)

אריאל שרפר

ובבוקר בו אין שלג, ומתחזקת בקרבנו האמונה שהחזאים הם בסך הכל בני אדם שמנתחים מידע מצולם ומתועד ומנסים לפרש אותו לציבור במילים פשוטות, ומי שלמעשה קובע מה יהיה מזג האוויר הוא בורא העולם משיב הרוח ומוריד הגשם (או במקרה הזה "לא מוריד השלג") צריך אולי לצאת ליום החדש עם מסקנה אחת פשוטה שיש בכוחה כדי לעודד אפילו ילד קטן:

צריכים להיות מוכנים תמיד לכל אפשרות- ולהשתדל לא לצפות יותר מדי כדי לא להתאכזב יותר מדי. לפעמים דברים שמחכים להם בציפייה גדולה חוץ משלג כמו מענק מהעבודה, שבח מהמורה או מהרב, או אפילו המשיח-באים בהיסח הדעת, בלי שנרגיש, וכל מה שנדרש מאיתנו זה רק להיות מוכנים.

אז צריך להגיד תודה ולשמוח על כך שלפני כשלוש שנים הייתה פה סערה קשה במיוחד שלמדה את הממשלה והרשויות איך להתכונן ובמקרה של פתית שלג אחד שצף בשמיים- כבר מוכרז מצב חירום ברמה של מלחמה וצבא המפלסות יוצא לקרב שטרם החל- אבל מצד שני מותר לשמוח גם על הרבה גשם- ולשכנע את הילדים שגם זו סיבה טובה לשיר בקול: מודה אני!